הסדרת מעמד בני מהגרים בצה”ל

חובת הגיוס חלה על כל אזרח או אזרחית המדינה, בין אם הם מתגוררים בישראל או בחו”ל. כלומר, גם בן למהגרים שנמצא זמן ממושך במדינה אחרת ואפילו מרכז חייו שם או שהוא אף נולד שם – מחויב לשרת בצה”ל. אולם, יש לדעת כי ישנה מערכת חוקים ונהלים סבוכה המאפשרת דחיית שירות, פטור משירות ומני הסדרים למצב המורכב. מי עלול להיות מוטרד מהבעיה, מה הקריטריונים שמשפיעים על גיוס מועמדים לשירות ביטחוני (מלש”ב) שאינם מתגוררים בישראל ואיך ניתן להתמודד מול המערכת הצבאית ולצאת בשלום?

בן מהגרים

כל אזרח ישראל שנולד בחו”ל או עזב את המדינה יחד עם הוריו טרם חגג יום הולדת 16 ייחשב כבן מהגרים. כמובן שפה המצב נעשה מורכב יותר: אם ההורים חיים בישראל בעת זימונו לגיוס הצעיר לא יוכר כבן מהגרים ואם רק אחד מהוריו מתגורר בארץ עליו יהיה להוכיח כי הוא נמצא תחת אפוטפרופסות של ההורה השוהה בחו”ל.

בן שליחים

מועמד לשירות ביטחון הנמצא עם לפחות אחד מהוריו בחו”ל כאשר זה מייצג גוף ישראלי ממלכתי ייחשב כבן שליחים. במקרה כזה יידחה השירות של הצעיר עד לגיל 20 או תום שליחות הוריו.

מה חשוב לדעת על הליך הגיוס של בני מהגרים

רשויות הגיוס לא עורוכת בירור מסודר היכן מתגורר בפועל כל מועמד לשירות וכך כל מי שבעל אזרחות ישראלית ומגיע לגיל המתאים מקבל זימון ללשכת הגיוס האיזורית והינו מחויב בשירות.

ישנם לא מעט קריטריונים המשפיעים על גיוס מועמדים לשירות בטחוני שהינם בני מהגרים ושקלול שלהם ישפיע על משך הגיוס או קבלת פטור: גיל ההגעה לארץ, פרופיל, סטטוס משפחתי (רווק או נשוי) והאם הוא הורה בעצמו.

על מנת שבן מהגרים אשר מחויב בשירות צבאי לא יהפוך לעריק בעת הגעתו ארצה לחופשה או ביקור כדאי להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא. ניתן לעשות זאת גם ללא נוכחות המלש”ב בישראל וכדאי להיעזר לשם כך בעורך דין הבקיא בדין הצבאי.

הסדרת מעמד בני מהגרים בצה"ל

גם משך הביקור בישראל של בן מהגרים הוא נושא סבוך. כל בן מהגרים זכאי להישאר במעמד זה בתנאי שמשך כל ביקור לא יעלה על 120 ימים במצטבר במהלך שנה קלנדרית. אולם באופן חד פעמי מותר יהיה לו לשהות תקופה רצופה של 121 -365 ימים – תקופה זו נקראית ‘שנת שהייה’ וגם לה יש תנאים נוספים: לפני השנה הזו על בן המהגרים לשהות 60 יום ומעלה בחו”ל ותקופה זהה לאחר הביקור המוארך.

עוד יש קריטריונים נוספים לגבי לימודים תיכוניים בארץ ובחו”ל לבני מהגרים וללימודים אקדמאיים או בישיבה גבוהה.

על מנת לדעת את זכויותיכם ולא להיות מופתעים ברגע האחרון כדאי להיעזר בעורך דין המכיר את הנושא והינו בעל ניסיון בטיפול בתיקים דומים.

באדיבות: Army

סגור לתגובות.